<h1>סמ"ג לאוין סימנים נ"ט—ס'</h1>
<h2>דף נט.</h2>
לא יהיה כלי גבר על אשה (דברים כ"ב ה'), בסמוך אפרשנו. ולא ילבש גבר שמלת אשה (דברים שם), גרסינן בפרק שני נזירין (נזיר נ"ט א') אמר רבי יוחנן המעביר שער של בית השחי ובית הערוה לוקה משום לא ילבש גבר וגומר סבר לה כר' אליעזר בן יעקב שמפרש הלאוין כן שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה ולא יתקן איש בתיקוני אשה, והלכה כרבי אליעזר בן יעקב בכל מקום (יבמות ס' א'), וכן תירגם אונקלוס (דברים כ"ב ה') ולא יהא תיקון זיין דגבר על איתתא ולא יתקן גבר בתיקוני איתתא, והא דתניא (נזיר נ"ט א') העברת שיער מדברי סופרים, כתנא קמא דרבי אליעזר בן יעקב דמפרש המקרא כפשוטו שלא ילבש איש מלבושים המיוחדים לנשים כגון צעיף וקיינשא וכיוצא בו לשבת בין הנשים לניאוף (ע"פ יראים סי' שפ"ה) וכן אשה לשבת בין האנשים. ואומר אני שרבי אליעזר בן יעקב נמי מודה בזאת לתנא קמא שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. גרסינן עוד בפרק שני נזירין (נזיר נ"ח ב') אמר רב מיקל אדם כל גופו בתער, מית[י]בי המעביר שער בית השחי ובית הערוה לוקה, ומתרץ הא בתער הא במספרים, ומקשה והא רב בתער קאמר ומתרץ כעין תער קאמר, משמע דבמספרים כעין תער מותר אפילו [שיער] בית השחי ובית הערוה, והא דבעי רב מרבי חייא (שם נ"ט א') מהו לגלח שער בית הערוה מפרש רבינו יעקב (יבמות מ"ח א' תד"ה לא) מהו לגלח בתער אמר ליה אסור אמר ליה והא קא גדילי פירוש כיון דגדיל ומצטער אפילו בתער היה לנו להתיר כיון שאין עושה משום יפוי ומתרץ גבול יש לו כל זמן שמגדל נושר, וצריך לומר שלא היה יודע רב ברייתות שהביא למעלה שאוסרות, ובערוך (ערך נגסטר) גרס(ינן) כגרסת הספרים שלנו. אמנם בהלכות גדולות שכתב רבינו יוסף טוב עלם וכתוב בסופו סליק סיפרא דרב יהודאי גאון, והלכות נזיר אין בהן אבל כתוב [בהם] בהלכות נדה גירסא זו, אמר רב מיקל אדם כל גופו בתער מיתיבי המעביר שער בית השחי ובית הערוה לוקה ומתרץ כי קאמר רב בשאר אברים ושאר אברים מי שרי והתניא העברת שער מדברי סופרים ומתרץ כי קאמר רב דשאר אברים שרו במספרים כי תניא ההיא בתער והא רב בתער קאמר כעין תער קאמר, משמע לפי גירסא זו כי דווקא בשאר אברים מתיר רב במספרים כעין תער אבל שער בית השחי ובית הערוה אף במספרים כעין תער אסור (נזיר נ"ט א' תד"ה אמר) רק שהוא מדברי סופרים שהרי אינו לוקה אלא בתער, ומה שכתוב במפיבושת (שמואל ב' י"ט כ"ה) לא עשה רגליו ומפרש רבי' יצחק (תו' יבמות שם) שלא העביר שער בית הערוה כדמשמע בפרק מצות חליצה (יבמות ק"ג א') דקאמר לישנא מעליא נקט צריך לומר דבימי דוד עדיין לא גזרו על כך. ובהלכות גדולות שלנו (דף ע"ו ב') מצינו גירסא זו רק שגורס בתירוץ אלא הא בתער הא במספרים וחוזר בו מן תירוץ הראשון דודאי במספרים [כעין תער] מותר אף בית השחי ובית הערוה ובתער אסור מן התורה ושאר איברים אסורים בתער מדברי סופרים (תו' נזיר שם וע"ש). ובתשובת הגאונים (אוצר הגאונים נזיר הובא בתוס' יבמות שם) כתוב דבית השחי ובית הערוה אם מגלח מראשו ועד רגליו מותר (תו' יבמות שם ע"ש) פירוש במספרים כעין תער כדמשמע לשון רב מיקל אדם כל גופו בתער.
